חידת החיים
- Michel Benhayim
- 14 août
- 1 min de lecture
בזה הננו עומדים כבר על אותו המרחב, המביא אותנו ״לשקוד על דלתות הפתח״[328] לפתיחת התחלת הפתרון של חידת החיים. אנו עומדים על סף שינויים גדולים בהישגי הרוח האנושית, על סף פתיחת התחלת הפתרון של חידת החיים.
בתקופת כתיבת דברים אלו רווח בתחום הביולוגיה המושג חידת החיים, כקוד לשאלה כיצד חומר אנאורגני הופך להיות חומר אורגני, ולהפך – מדוע אם מפרקים אורגניזם חי פוסקת ממנו חיותו. באף אחד מן המרכיבים היא לא קיימת, ואף אם מצרפים חזרה את כל מרכיביו, החיות אינה חוזרת. כיצד אם כן, מבחינה ביולוגית, נוצרו החיים על פני כדור־הארץ?
אנו יודעים ממה מורכב אורגניזם מסוים, אך אם נאסוף את כל מרכיביו ונרכז אותם יחד, בלחץ ובחום – לא יתהווה מכך היצור. זוהי חידת החיים מבחינה ביולוגית. בתולדות הספרות, חידה זו היא השאלה על דבר משמעות החיים: העובדה שבתום החיים מגיע מוות, אותה התפרקות שלכאורה אין ממנה דרך חזרה, מהווה שאלה גדולה על ערכם של החיים.
מה פשר חייו של האדם, אותן שבעים או שמונים שנה שבהן הוא מתהלך על פני האדמה? זהו מושג הרבה יותר רחב ומעורפל. ישנן תובנות שונות בקשר לשאלה זו, אחת מהן היא שהחיים הם חסרי משמעות, יחד עם זאת שטבעו של האדם הוא כך שהוא דווקא זקוק לגלות את משמעותם, למצוא פשר לחייו. זהו האבסורד שבקיום האנושי.[329]
הרב קוק
מבואר ע״י הרב זאב סולטנוביץ'
Commentaires